חרישה

• אסור לחרוש בשבת, ואיסור זה הוא מהתורה.
• לא רק חרישה על ידי מחרשה אסורה בשבת, אלא כל חפירה לצורך זריעה היא בכלל חרישה. בין אם היא נעשית במעדר, ובין אם היא נעשית בידים.
• כל פעולה שנעשית לשיפור הקרקע, כדי שיהיה אפשר לגדל בה צמחים, הרי היא תולדת מלאכת חורש ואסורה מן התורה. ולכן מי שמנכש עשבים, או מסקל אבנים, או מיישר את האדמה בגינה או בשדה, או מזבל את הקרקע, הרי זה אסור מהתורה.
• מסיבה זו אסרו חז"ל לטאטא במקום שאינו מרוצף, שמא יְיַשר את הקרקע. וכן אסרו לשטוף את הרצפה, גם במקום שיש ריצוף. ומי שמיישר את הקרקע במקום שאינו מיועד לזריעה או לשתילת צמחים, אלא במקום שמיועד למגורים או לשם הליכה, עובר על איסור תורה של מלאכת בונה.
• במידה ויש לכלוך גדול במקום מסויים בבית והרצפה דביקה, יש להקל לשפוך מעט מים ולגרוף עם מגב רק במקום הלכלוך ולא לשטוף את כל החדר, ובלי סמרטוט.
• מותר להשתמש במגבוני רצפה בשעת הצורך, ובתנאי שאינם ספוגים בנוזלים באופן שמי שמחזיק בהם נוזלים מים על ידיו.

זריעה

• אסור לזרוע בשבת, ואיסור זה הוא מהתורה.
• לא רק זריעה של זרעים בקרקע אסורה בשבת, אלא גם נטיעה והַבְרָכָה של ענף באדמה כדי שיצמח הן בכלל זריעה.
• גם מי ששורה זרעים כדי שיצמחו, הרי זה אסור מהתורה. ולכן אסור מהתורה לשים גרעין אבוקדו על קיסמים בתוך כוס מים, וכן אסור לשים זרעים על צמר גפן רטוב כדי שינבטו, ואף על פי שכל זה נעשה בתוך הבית.
• כל פעולה שנעשית לטובת שיפור הצמח והצמחתו, הרי היא תולדת מלאכת זורע, ואסורה מן התורה. ולכן אסור מהתורה לקצוץ ענפים מצמח כדי לעודד את הצמיחה, או לקצוץ ענפים יבשים מצמח לתועלת הצמח, או להרכיב צמחים בשבת.
• מי שמשקה צמחים בשבת, הרי זה תולדת זורע, ואסור מהתורה.
• מסיבה זו, אין ליטול ידיים מעל צמחייה, או באופן שהמים יגיעו לצמחים בשבת. אבל מי שצריך להטיל מי-רגלים מותר להטיל אותם על צמחים בשעת הצורך. מפני שלא ברור שזה מועיל לצמחים, וגם מפני שאינו מתכוון לכך.
• אין לזרוק זרעים וגרעינים בשבת, במקום שעלולים לצמוח. אבל בשביל שדורכים עליו בני אדם מותר, מפני שלא יצמח שם כלום.
• צמחים המיועדים לריח או למאכל, כגון הדסים ונענע והם נקצצו לפני השבת, מותר לשים אותם ביום שישי במים, כדי שלא יתייבשו. ומותר להוציא ולהחזיר אותם למים בשבת, כאשר הם בצרור קשור. וכל זה דווקא בצמחים שאינם יכולים להשריש (שאז זה אסור מהתורה), ואין בהם פרחים שעלולים להפתח (שאז זה אסור מדרבנן).
• פרחי נוי שאינם מיועדים לריח, הרי הם מוקצה ואין להוציא אותם מתוך האגרטל, ואין להזיז גם את האגרטל, שהוא בסיס לדבר האסור.