חלום פרעה המסופר בפרשתנו באריכות גדולה הוא אחד מרצף חלומות המופיעים במהלך הפרשיות האחרונות בספר בראשית. תחילה חלומות יוסף, לאחר מכן חלומותיהם של סריסי פרעה, וכלה בחלום פרעה.
בהתבוננות פשוטה, ניתן לראות מספר הבדלים בין סיפור החלומות של פרעה ושל יוסף. בחלום פרעה השני נאמר "ויחלום שנית", שמשמעו הוסיף לחלום פעם שניה את החלום אשר חלם בראשונה. אע"פ שפרטי המחזה היו שונים, מבאר ה'כלי יקר', שלנוכח הדמיון הרב והצד השווה הקיים בניהם הבין פרעה שנכון להחשיבם כחלום אחד שנשנה פעמיים. לעומת זאת, כאשר יוסף חולם את חלומותיו, למרות שהיה דמיון בין שני החלומות נאמר: "ויחלום חלום אחר", התורה מציגה את חלומות יוסף כביכול כשני חלומות שונים, למרות שהמסר זהה. הבדל נוסף הוא שבחלום פרעה כתוב: "ותפעם רוחו". מה פירוש המילים? רש"י מפרש: "ומטרפא רוחיה, נפשו הייתה מקשקשת כפעמון בתוכו", ובעצם מתאר מצב של חוסר רוגע. גם בסיפור חלום סריסי פרעה, יוסף שואל אותם: "מדוע פניכם רעים היום?". אם כן, בשני האירועים הללו, חלומות פרעה וחלומות סריסיו, התוצאה הייתה חוסר שלוה ושקט מצד החולמים. החלום השפיע על מצב רוח החולמים. בניגוד לכך, כאשר יוסף חולם על האלומות והכוכבים, לא מצוין שהחלום השפיע על מצב רוחו. יוסף מספר את החלום לאחיו מתוך בטחון ורוגע.
עובדות אלו מביאות אותנו לתהות: מה ענינו של חלום? האם החלום הוא כתוצאה מרשמים שעבר האדם במהלך היום, הצפים ועולים בלילה או שיש בו יותר מזה? בחומש הראי"ה, הרב קוק מבאר בצורה עמוקה את עניינו של החלום:
"כיוון שהם חוק קבוע בנפש א"א שלא תהיה להם תעודה. אחת מתעודתם אמנם היא להיות סיבות ומניעים פנימיים להכשיר את נפש האדם אל העתיד לבוא עליו, ובזה הוא דומה לכל כוחות הטבע".
מדברי הרב המלאים עולה שהחלום אינו נבואה או רוח הקודש אלא תופעה טבעית הקיימת באדם, הרומזת אל העתיד הצפוי לבוא על האדם. בורא העולם הטביע מנגנון טבעי באדם, דרכו יכול האדם לקבל מסרים על העתיד לבוא עליו, וזה הוא עיקר תכליתו של החלום. אולם, בגלל חולשתו המוסרית של האדם התדרדר ונחלש כח טבעי זה, וכעת מעורבים בו גם חלומות שווא.
לאור הבנה זו, יש לקרוא בקריאה חדשה את רצף החלומות החותמים את חומש בראשית. בורא העולם דוחף את המציאות לעבר העתיד-לבוא דרך החלומות. הרב קוק מדמה חלום לשליחת איגרת: "האיגרת השלוחה היא אות על חפץ המשלח מכתב והנה החפץ ודאי לא ישתנה ע"י העדר קריאת המכתב", כך גם החלום הוא שליחת מסר מבורא העולם על מהלכים עתידיים. בפרשתנו, החלומות מניעים את תהליך שחרורו של יוסף מבית האסורים ועלייתו לגדולה, מציאות הגורמת למשפחת יעקב לרדת למצרים ולהתחיל את גזירת השעבוד. זה רצונו של הקב"ה, ואי אפשר להתחמק מביצוע רצון זה. אף אם החולם יתעלם מהחלום, רצון הבורא יתקיים על ידי סיבות אחרות.
לפי רעיון זה ניתן לבאר מדוע התורה מציינת שפרעה חולם שנית, בשונה מהסברו של ה'כלי יקר'. החלום חוזר לפרעה שנית, כיוון שיש בזה דחיפה משמים, כדי שפרעה יזרז את ביצועו, ולא כדי להדגיש שהמסר של החלומות זהה. לעומת זאת, בחלומות יוסף, לא נאמר "ויחלם שנית" כיוון שאין חשש שיוסף יימנע מקיום המסר של החלום. לכן, למרות שהמסרים בשני המחזות זהים, כתוב : "ויחלום חלום אחר", כיוון ששם המטרה רק לתת להתבונן וללמוד מהחלום ולא לזרז את ביצועו.
בנוסף, קבלת החלום בשלוות נפש או בחוסר שקט מביא את הרב קוק להסביר עקרון נוסף: "בכלל הננו למדים שענייני החלומות עיקר הוראתם הוא מפני שבהיותם מרעישים הוא אות על מצב הנפש שאינה בתומתה כי שלוות צדיקים הפנימית היא מחוברת עם תום…ובסור אדם מדרכי ישרים, תסור ממנו שלוותו הפנימית". אצל פרעה והסריסים החלום גרם עצבות, דבר המורה על מצבם הרוחני הירוד. החלום גורם להם זעזוע. כי במהלך היום, האדם יכול לעסוק בהבלי העולם הזה, ולברוח מבירור מעמדו המוסרי. אבל בחלום לילה, כאשר החיים החיצוניים לא מסיחים את דעתו, הוא נאנס להעריך את חייו הפנימיים האם הם ריקים או מלאים בתוכן. לחלו אם כן, יש שתי מטרות: לדחוף להופעת מהלכים עתידיים, ולתת מדד לרמתו המוסרית של האדם.