מאת ראש המכון – הרב חננאל
בכל שנה מחדש מדליקים ישראל את נרות חנוכה זכר לניצחון המכבים את היוונים. הלכות החנוכה טומנות בחובן מלחמה ארוכת שנים, מלחמה של תרבות, ערכים וזהות. יש צורך להתבונן בעומקן של ההלכות וללמוד מחז"ל את מורשת ישראל המתבטאת בנרות החנוכה
בימי בית שני, שלטו היוונים בארץ. באמצע המאה ה-2 לפנה"ס קבע אנטיוכוס הרביעי חוקים קשים נגד עם ישראל ובהם ברית המילה, נישואין יהודיים ועוד מצוות רבות שנאסרו על פי חוק. היהודים נגזלו ונעשקו על ידי היוונים, בין השאר במיסים דרקוניים. כמו כן, עוד נקבע כי כל כלה בישראל תילקח בראשונה לביתו של המפקד היווני המקומי ללילה הראשון בטרם תתייחד עם בעלה. בעקבות הגזירה הנוראה חתונות התבצעו בסתר במטרה למנוע את לקיחת הכלה להגמון. בנוסף, היוונים הרסו במקדש כל מה שיכלו ובזזו את כלי המקדש.
עד שקם יהודי ממשפחת הכהונה הגדולה – מתתיהו, ופתח עם משפחתו במרד כנגד השלטון היווני, על רקע סירובו להשלים עם המציאות שכפתה על היהודים בין השאר גם עבודת אלילים. המרד הסתיים בניצחון, ובעצמאות יהודית בארץ ישראל, פעם ראשונה לאחר גלות בבל. עצמאות שנמשכה למעלה ממאתיים שנה עד סוף ימי בית שני.
לאחר שנוצחו היוונים בכ"ה בכסלו, נכנסו החשמונאים למקדש ולא מצאו בו שמן טהור אלא ליום אחד, ונעשה נס והדליקו ממנו את המנורה שמונה ימים. לכן תקנו חכמי ישראל שמונה ימי שמחה והלל, על מפלת האויב וניצחון עם ישראל, ותקנו עוד שידליקו נרות באותם ימים על פתחי הבתים, כדי לפרסם את נס הניצחון ונס פך השמן, המדגיש שאין זה ניצחון צבאי בלבד, אלא ניצחון אמונת עם ישראל וערכיו.
הדלקת הנרות – המאבק על המשפחה
חכמי ישראל אמרו שיש צורך בנר אחד בלבד בכל לילה – "נר איש וביתו". ה"בית" עליו דיברו חז"ל אינו המבנה עצמו. בלשון התנ"ך ובלשונם של חז"ל ה"בית" זו המשפחה. חנוכה צריך להיות חג משפחתי, מפני שכפי שכתבנו, היוונים ערערו על מוסד המשפחה ופגעו בו בכל דרך אפשרית. היה ברור להם שכדי לשבור את הרוח היהודית, שהייתה מאז ומעולם לשם דבר (כפי שמתאר ההיסטוריון היהודי יוספוס פלביוס ב"מלחמת היהודים"), יש לפגוע במוסד המשפחה ובטהרת המשפחה.
אף על פי כן, אמרו חז"ל שהמהדרין מן המהדרין מוסיפים בכל לילה נר נוסף, כפי שאנו עושים כיום. בניגוד לתפיסה הסטטית והקפואה של הפילוסופיה היוונית של עולם חסר-קשר לאלוקים, הקשר שלנו עם הקב"ה הוא קשר הבנוי על התקדמות והוספה. לכן בית הלל אמרו כי בכל יום "מוסיף והולך", מוסיפים אור ולא גורעים ממנו.
מקום ההדלקה – הפצת האמונה היהודית
את החנוכייה צריך להניח בפתח הבית או בפתח החצר הפונה לרחוב. זו הלכה הקשורה לאחת מגזירות היוונים, לפיה גזרו שכל יהודי יחקוק במשקוף דלתו שאין לו חלק באלוקי ישראל. נוהג אלילי עתיק שאף ישעיהו הנביא התייחס אליו: "וְאַחַר הַדֶּלֶת וְהַמְּזוּזָה שַׂמְתְּ זִכְרוֹנֵךְ" – לשים משהו בכניסה לבית שיזכיר את האלים להם סוגדים עובדי האלילים. עם צאת הגזירה, יהודים רבים עקרו את משקוף ביתם כדי להימנע מכך.
כנגד זה הדגישו חז"ל: יש להדליק את החנוכייה בכניסה לבית, מול המזוזה, דווקא אור הקשור לאמונה היהודית ובאופן שפונה לרשות הרבים בלא כל חשש. רק בזמן הגלות נאלצנו להדליק את הנרות בתוך הבית. חשוב לציין כי האור של נרות החנוכה לא מיועד לשם תאורה – "הנרות הללו קודש הם, ואין לנו רשות להשתמש בהם". האור נועד להפיץ את האמונה היהודית, עליה מסרו את נפשם החשמונאים ויהודים רבים לפני כן, שסירבו להיכנע לגזירות היוונים. משום כך חשוב שהאור יהיה במקום שניתן לראות אותו מהרחוב.
זמן ההדלקה – הברור בין האמת והשקר
זמן ההדלקה נקבע על ידי חכמי ישראל לזמן שבו השמש שוקעת (חוץ מערב שבת, שיש להדליק לפני זמן הדלקת נרות שבת, ומוצאי שבת, שיש להמתין למוצאי שבת), כל זמן שיש עוברים ושבים ברחוב. ביום ניתן לראות את האור, ובלילה ברור לכל שיש חושך. אך השקיעה, זמן הדמדומים, באה לבטא את הזמן שבו הערכים מעורפלים. כאשר היום והלילה משמשים בערבוביה, באה האמונה היהודית להאיר. לקבוע ערכים שאינם משתנים, כשכל הסביבה משתנה.
כשהפילוסופיה והמחשבה המערבית מתפשטת בעולם, עם התפשטות הכיבוש היווני, נוצר מצב בו חלקי אמת, שמקורם בתורה, מתערבבים בתפיסות אליליות וכפרניות ומתפשטים בעולם. בכדי לברר ולהפריד בין האמת לשקר, אנו מדליקים את נרות החנוכה, את אור האמת המוחלטת בעולם, בזמן השקיעה, בזמן הערבוביה.
סדר ההדלקה והברכות
- המדליק בלילה הראשון, מברך שלש ברכות לפני שידליק: להדליק נר חנוכה, שעשה נסים, ושהחיינו; ואם לא בירך שהחיינו בלילה הראשון, יברך בלילה השני או כשייזכר.
- בשאר הלילות מברכים שתי ברכות: להדליק, ושעשה נסים.
- לאחר שמדליקים לפחות נר אחד, אומרים: הנרות הללו וכו'.
- יש לסדר את הנרות בצד ימין של החנוכייה. ולהתחיל בהדלקה מהנר השמאלי ביותר.
- מצוות חנוכה היא ההדלקה, ולכן אם נכבה הנר – אין חובה לחזור ולהדליקו, ומכל מקום מצוה לחזור להדליק. אולם אין להדליק את הנרות לכתחילה במקום שיש בו רוח, ללא מיגון מתאים לכך.
- אין להזיז את הנרות לאחר ההדלקה, אלא יש להדליק אותם במקום שבו יהיו כל זמן שהם דולקים.
