שאלה:
בוקר טוב הרב!
החליפו לנו את היין שהזמנו במשלוח, ביין שכתוב עליו שבתהליך היצור שלו התירוש חומם לפני ההתססה הרגילה. בחותמות הכשרות מופיע "לא מבושל" (תחת בד"ץ בית יוסף אם יש נ"מ). האם אפשר לקדש לכתחילה?
תודה רבה!
תשובה:
חז"ל קבעו במסכת בבא בתרא, ש"אין אומרים קידוש היום אלא על היין הראוי לינסך על גבי המזבח". אולם במשמעותו של משפט זה נחלקו חכמי ישראל: האם הכוונה לכך שכל יין שאינו ראוי לניסוך פסול, או רק יינות שהם מאיכות נמוכה (מהסוגים שהוזכרו בתלמוד באותה הסוגיה) פסולים לניסוך. כשרבים מקדמוני ישראל וביניהם הרמב"ם אמרו כדעה הראשונה, ולפיה אפילו התערב מעט דבש בחבית גדולה של יין – אין לקדש עליו.
לפי דעה זו, ברור שאין לקדש על יין מבושל שהרי הוא פסול לניסוך על גבי המזבח, כפי שאומרים חז"ל במשנה במסכת מנחות. אך בין הפוסקים כדעה השניה, התגלעה מחלוקת: האם יין מבושל הוא משובח יותר או שהוא גרוע יותר מיין רגיל (ולכן אין לקדש עליו).
מחלוקת זו שלכאורה תלויה במציאות, שהרי אפשר לבדוק אם הטעם טוב יותר או לא, תלויה באמת בהבנת הסוגיות בתלמוד הירושלמי. יש חכמים שהבינו מלשון הירושלמי שיין מבושל הוא יותר טוב מיין שאינו מבושל. אך כל חכמי ישראל הקדומים חולקים על כך.
מכיון שכך שאין שום מקום לקדש על יין מבושל. אמנם השו"ע כתב (או"ח רעב, ח): "מקדשין על יין מבושל ועל יין שיש בו דבש, וי"א שאין מקדשין עליהם". והרמ"א הוסיף: "והמנהג לקדש עליו אפילו יש לו יין אחר רק שאינו טוב כמו המבושל או שיש בו דבש". אך אין ספק שאין זה מצוה מן המובחר.
יתירה מזו, רבים מהפוסקים הקדמונים, קבעו שיין מבושל אינו נחשב כיין לשום דבר ועניין: לענין יין נסך, לעניין קידוש, לעניין גילוי ואף לעניין ברכת בורא פרי הגפן. ולדעתם על יין מבושל יש לברך שהכל נהיה בדברו.
ומעתה, נותר לברר מה נחשב ליין מבושל. הרמב"ם פסק על פי התלמוד הירושלמי שיין נקרא מבושל אם השתנה הטעם שלו. אך מדברי הגאונים יש ללמוד שכל מקרה שהיין השתנה, בין בטעמו, בין במרקמו ובין בטעמו – הרי הוא יין מבושל, ואין לקדש עליו.
אך כל פיסטור שאינו משנה את היין – היין אינו נחשב למבושל, לשום דבר ועניין. גם לא לעניין מגע גוי ביין. וכך יש לנהוג ביין המוזכר בשאלה.
