ג' אב התשע"ה
שאלה: בעקבות ה"מרד" בכשרות של הרבנות ברחבי הארץ וגם בטכניון
שלום הרב,
בחודשים האחרונים שמענו שהרבנות הראשית הסירה את ההשגחה מבתי העסק בטכניון וכעת הם בהשגחת רב הטכניון. בשבועות האחרונים זה יצא בצורה פומבית בפייסבוק ולאחרונה גם בטלוויזיה.
איני יודע את הפרטים מעבר למה שפורסם, ובכל זאת: תמיד שמעתי, גם בישיבה שלמדתי וגם מפי הרב כאן בטכניון שצריך לחזק את הרבנות ולפעול מבפנים ובוודאי שלא למרוד בה פומבית או לייצר לה אלטרנטיבות, בדומה (אולי) לארגון צהר שאני יודע שהרב מתנגד לו בצורה נחרצת. האם אין כאן יצירת תחרות עם הרבנות ומהלך של ייתורה? השאלה מתעצמת בעקבות ההקשר בכתבה בערוץ 10 שם הרב ויו"ר אס"ט דני מגנר מוצגים בשורה אחת עם "השגחה פרטית" – גוף "כשרות" ירושלמי פרטי ועם "ארגונים דתיים" שמובילים את המאבק שלמיטב הכרותי עמם יותר מקלקלים מאשר מתקנים.
האם המהלך של "השגחה פרטית" הוא חיובי? ומה ההבדל מ"צהר"? ואיך צריך ל"תקן" את הרבנות?
אם אני מגיע לעסק שמושגח על ידי הארגון הזה – ניתן לאכול? או לחילופין: לסמוך על תעודת כשרות של הרבנות בכלל ובחיפה בפרט?
בברכה,
עודד מור
תשובה:
לכ' ע' הי"ו
אני יודע היטב מה שסיפרתי לערוץ 10, אך עדיין לא ראיתי את הכתבה ומה שעשו מדבריי (כדרכם לעיתים), כיון שהדברים שודרו רק בשעה המשיקה לסיום השבת, מחוץ לעובדה שאין לי טלוויזיה. לכן קשה לי להתייחס לכתבה זו ברגע זה.
ובכל זאת לא אשאירך ללא תגובה. המאבק שאני מנהל ביחד עם ראשי אס"ט, איננו בשום פנים ואופן מאבק נגד הרבנות הראשית, אלא נגד ראשי מחלקת הכשרות בחיפה, שרבים מהם חסרי כל יראת שמיים ואף כל ישרות אנושית. גם לא ברור אם אינם נושאים באחריות בפגיעות הרבה יותר קשות כלפי דמויות חשובות מרוב צרות שגרמו להם.
העובדות הן הבאות: כידוע לך אולי, שימשתי כרב הטכניון 33 שנה רצופות. כל מערך הכשרות היה מוטל עליי, והיא התנהלה בתיאום מלא עם הרבנים הראשיים של העיר הרה"ג שאר ישוב הכהן שליט"א והמבדיל עם הרה"ג ש. שלוש זצ"ל. בזמן האחרון פרש הרב שאר ישוב הכהן מתפקידו, ולצערנו הרב שלוש חדל כבר בחייו לטפל בכשרות בגלל האשמות שוא. כתוצאה מכך כל מערך הכשרות עבר לידי ידיים לא נקיות בחיפה (ואני מדגיש בחיפה). המשגיח שהוצב בטכניון (וכבר בזמני, לדאבוני) היה חסר כל ישרות וכל יראת שמיים, לכן נעשה מאמץ לסלקו, מאמץ שנשא פרי רק בעת האחרונה. חסרי יר"ש הממונים עליו עלו על בריקדות כדי להגן על דמות בעייתית זו. זה מה שגרם את כל הסערה.
כתוצאה מפיטוריו, רב הטכניון, הרב ד"ר א. דוקוב יצ"ו, דאג להמשכיות הכשרות, והיא עברה לידי משגיחים בעלי יראת שמיים אמיתית ומלאה, והכשרות הטכניונית היא המעולה ביותר שאפשר, והיא דוגמא למופת בתחום. ולכן הנך יכול לסמוך עליה ועל רב הטכניון בשקט מלא.
עתה למישור העקרוני: מהי כשרות פרטית? אם מדובר בכשרות שאחראים עליה דמויות שאינן ראויות לטפל בה, ודאי שאין לנו כל אפשרות לסמוך עליה בשקט מוחלט. אך אם הכשרות ניתנת על ידי רבנים נאמנים להלכה ללא כל נסיון הקלה בה, בישרות וביר"ש, במה כשרות כזו בעייתית?! אמור נא לי: אינך אוכל ממאכלים החתומים בידי כל מיני בדצי"ם למיניהם, שלא זו בלבד שאינם כפופים לרבנות הראשית, אלא אף מתעלמים ממנה כליל, ואף פוסלים את תעודות הכשרות שלה?! ומדוע הנך אוכל על בסיס תעודותיהם?!
ועל כל זה יש להוסיף: היכן שמענו שבמקום שיש רב ראוי, הכשרות תהיה מופקדת בידי רבנות חיצונית?! זהו איסור מוחלט מצד דין תורה ופגיעה בכבודו של הרב המקומי, ומי שעושה זאת עונשו חמור ביותר (עיין שבת יט:). ובשם מה בכל מושב, בכל יישוב קטן, הרב המקומי הוא המוסמך לתת כשרות, ובטכניון שבו עוברים כשלושים אלף יהודים כל יום בע"ה, שזה יותר מעיר משמעותית, כי כל אחד מייצג משפחה, לא יהיה הרב רשאי לקבוע כללי כשרות על דעת עצמו?! זהו אבסורד שאין כדוגמתו.
לכן, לא כשרות פרטית בעייתי, אלא מי יקבע אם הכשרות המקומית ראויה או לא. ובנקודה זו, בודאי הרבנות הראשית המקומית או הארצית היא הכתובת הנכונה. ובאותה מידה שאין לפגוע ברבנות הראשית, אין גם היתר לפגוע ברבנות המקומית, כל עוד נוהגת כשורה.
בברכה רבה,
