כ"ד תשרי תשס"ז
שאלה: שאלות שונות בענייני הלכה
לכבוד הרה"ג הר' אליהו זייני הי"ו שלום רב,
ברצוני לשאול את הרב מספר שאלות בענייני הלכה.
א. האם כאשר ספרדי שומע ברכה שהוא אינה מחוייב בה (מתימני או מאשכנזי) הוא יכול לענות לאחריה אמן ?
ב. האם כאשר קרה מקרה, וספרדי עלה להתפלל כשליח ציבור בביכנ"ס אשכנזי(ברור לי שאין לעשות כן לכתחילה), מותר לו להתפלל בנוסח אשכנזי ואם כן האם מן הראוי שבהלל למשל בימים בהם גומרים את ההלל יברך כנוסח האשכנזי (לקרוא את ההלל) או לחילופין עדיף שאשכנזי יברך במקומו ?
ג. האם מותר לנשים לנשק ספר תורה, והאם יש הבדל בדבר בין אשכנזים לספרדים ?
ד. האם בחזרת הש"ץ של מוסף ביום הכיפורים, כאשר מגיע החזן לפיסקה המדברת על כך שהכהנים והעם שהיו עומדים בעזרה בזמן שהיו שומעים את השם המפורש…היו כורעים ומשתחווים, יש להשתחוות ממש או שמא רק לכרוע והאם במקרה שכל הציבור נוהגים כמנהג מסויים יש חובה לנהוג על פיו משום לא תגודדו ?
בתודה ובהערכה רבה,
עמיחי
הערה: למותר לציין, שבכל השאלות אותם שאלתי ההנחה היא שאין רב לבית הכנסת.
תשובה:
לע' היקר הי"ו
שלום וברכה,
א. כל מי שיודע את ההלכה על בוריה ואינו מנסה לעצב אותה כאוות נפשו, יודע שהלכה פסוקה היא שכל יהודי המגיע לצבור מסויים באופן זמני (וכ"ש קבוע) עליו לנהוג כמותו כדי לא לעורר מחלוקת. לכן מהרגע שהוא נמצא בתוך צבור המחייב בענייה זו או אחרת חייב הוא לנהוג כמותו. ומי שיגיד לך אחרת מטעה אותך במודע או שאינו ת"ח.
ב. לכתחילה (כפי שציינת) אין לבן עדה אחת להיות ש"ץ בעדה אחרת. אבל אם בדיעבד נקלע למצב כזה עליו לנהוג כמנהג העדה בו הוא מתפלל לקולא ולחומרא. דבר אחד ברור שאינו יכול להיות ש"ץ ויחד עם זה לקרא למי שהוא אחר בצבור כדי לעשות מה שהוא אינו רוצה לעשות, כי אין לך מחלוקת גדולה מזו.
ג. מותר לאשה לנשק ספר תורה, ואין שום מקום להבחנה בין ספרדים לאשכנזים.
ד. בכל קהילות ישראל נהגו לכרוע בשעת מוסף של יוה"כ, אלא שיש קהילות בהן רק הש"ץ כרע. אבל מותר לכל יהודי לכרוע, בתנאי שאין חשש ל'אבן משכית', לכן עליו להכין שטיח או סודר וכדו' כדי לא לכרוע בפני אבן מצויירת. וברור שאם כל הצבור כורע, אין לו לפרוש מהצבור.
בברכה שלמה,
