על חזרת על דברי הרב

י"א אב תשע"ג

שאלה: על חזרת על דברי הרב

כבוד הרב, שלום.

לא מעט פעמים, חברים מהקהילה ומחוץ לה, שואלים אותי לגבי הדעות של הרב על נושאים מסויימים, תוכן שיעורים שפיספסו, או על מסקנות שלי על השיעורים.

ברמת העיקרון, אני מאוד נזהר מלחזור על דברי הרב מכמה סיבות:

– כל פעם שאני בעצמי פיספסתי שיעור, וביקשתי ממישהוא להעביר לי ב"קצרה", קיבלתי תמונה שהייתה לי קשה במיוחד לקבל. ואף עוררה לי התנגדות. רק אחרי שהלכתי לברר עם חברים אחרים, יכולתי להבין לפחות במקצת את הרעיונות. החשש שלי הוא שאני יגרום לאותו הבלבול אצל אחרים.

בשיעורים הרב נוגע בנושאים מורכבים, שיכולים לעורר שאלות שמצריכות ידע רחב כדי לענות. ככה שלפתוח נושאים כאלה בלי יכולת לענות לשאלות ניראה לי בעייתי.

– לפעמים, הרב מותח ביקורת על התנהגות והחלטות של רבנים ואנשי ציבור. למרות שאין לי ספוקות לגבי הצדק בדברי הרב, לא ניראה לי שאני ברמה המאפשרת לי לחזור על הדברים. הביקורת של הרב נובעת ממידע רכב. אני חושש ש קיים סיכוי גדול שאני לא ידע לדייק ברמה הנידרשת, ויעשה לשון הרע על תלמידי חכמים. ה נושא של הבחירות לרבנות הראשי הוא דוגמה.

האם הרב יכול לבאר דרכים להחליט איך לענות ולפרסם את דברי הרב בצורה הנכונה?

תודב ושבת שלום,

–

תשובה:

לכ' ג' ידידנו היקר הי"ו

שלום רב,

אכן פעמים רבות, ובעיקר מפאת מורכבות הנושא, לא ברור שכל אחד קלט תמיד נכונה את המענה וההתייחסות שלי לנושא זה או אחר.

שורש הבעייה לע"ד אינו נעוץ רק בצורת הדיבור של שלי (שבודאי גם לה חלק באי-ההבנה), אלא בעיקר במורכבות הבעיות אתן דורנו נאלץ להתמודד. כיאה לימות השמיח, אין כמעט תחום בו אין חזית רוחנית וערכית שאינה טעונה הגנה רצינית. ששועלים קטנים ושאר טועים למיניהם מוליכים שולל את עם ישראל, ומעט קולות נשמעים כדי לצאת להגנה. ומשום שהדור מתפתה לקבל לא את האמת, אלא את היפה, את המוצג בלשון נעימה, אסטתיקה מפוקפקת שמאחוריה מסתתר פעמים רבות ארס ממש, לא נשאר לנו אלא לצאת למאבק, מאבק שלא יוכל להיות אף פעם פשוט ומובן להמון, באשר הוא מזמין אותנו לפרסם ולהוקיע את החנפים (כדאיתא ביומא פז.) בפרהסיא.

אך, מבחינת הפתרון לבעייה שאתה מבקש, נדמה לי שהנכון ביותר הוא מה שנהגו בו לאורך כל הדורות: אם הרב לא ברור, הולכים לשאול אותו ולבקש ממנו הבהרות. ואני מוכן, אם פניות כאלה תהיינה, אף לנסח בכתב את הדברים על מנת לצמצם את אי-ההבנות למינימום האפשרי, בבחינת תורה שבעל פה שצריך להעלותה בכתב משום 'עת לעשות לה' '.

עומד לרשותכם להבהרות תמיד,

ובברכה רבה,