הרי ברור לנו שהעניין פה זה לא רק הפירות הטעימים, כי פירות טעימים יש בכל העולם, אז כל שנה אנחנו משתדלים להאיר שלוש זוויות שונות בפירות שהשתבחה בהן ארץ ישראל.

הזווית הראשונה זו הזווית החומרית, המוכרת. זו אף פעם לא בעיה, מספיק לשבת ולהסתכל על שולחן הסדר המלא מכל טוב הארץ שהתלמידים השקיעו וערכו, והתובנות כבר עולות מעצמן. זה הרי לא סוד שלפירות משבעת המינים יש הרבה סגולות בריאותיות ורפואיות…

הזווית השנייה, והיא הזווית שדורשת מאיתנו לצלול קצת יותר לעומק, היא הזווית הרוחנית. לכל אחד משבעת המינים יש עומק ורעיון מסוים, סגולה רוחנית מסוימת שבזכותה הוא זכה להיות מפירות ארץ ישראל. אז אנחנו עוצרים, מתעכבים, מנסים במשך כמה דקות לבאר ולהבין מהי אותה סגולה ומה אנו יכולים ללמוד ממנה.

הזווית השלישית, והיא גם זו שמתחדשת כל שנה ושנה, היא הזווית שלנו, האקטואלית. איך אנחנו לוקחים את כל אותם רעיונות שעלו במהלך הסדר, החומריים והרוחניים גם יחד, ומקשרים אותם לחיים שלנו כאן ועכשיו כתלמידי ישיבה בארץ ישראל בשנת תשפ"ב. מה אנחנו יכולים ללמוד מאותה התבוננות בפירות בט"ו בשבט, לעבודת ה' שלנו במהלך שאר 364 הימים בשנה.

כבר הרבה שנים שזו המסורת בישיבה, וברגעים אלו ממש, בהם התלמידים עורכים את שולחן הסדר בחדר אוכל, לא נותר לנו אלא לקוות ולהתפלל שגם השנה נצליח לצאת מהסדר עם אותם שלושה דברים.

ט"ו בשבט שמח